שבוע טוב לכולםםםםם!
הפרק של היום מפחידדדדדדד כמה שהוא טוב. מפחיד.
הייתה התקדמות הרבה יותר גדולה משציפיתי והם שלפו כל כך הרבה דברים שאנשים חיכו להם בפרק הזה.
מעריצי טושירו וקנפאצ’י – זה הפרק שלכם!
אתם הולכים להשתגע על זה.
וכמו שהתרגלנו, האנימציה פסיכית והכל פשוט באמת באמת מושלם.
היו גם כמה OST חדשים שממש אהבתי.
והמדבב של ארן / מליאודס מופיע! אני מת על המדבב הזה.
מעבר לזה אני באמת באמת מת מעייפות וגם לומד (עדיין) למבחנים תוך כדי אז סלחו לי על הפוסט הקצר.
תהנו!
יש קטעים גם אחרי הסיומת!
פרק 44
הבדלים בין המנגה לאנימה
תוספות של האנימה:
- הקטעים במעבדה. מעניין לאן הם לוקחים את זה. שם הפרק הבא מרמז על תוכן חדש לאנימה, זה שם פרק שלא היה במנגה, לפחות ממה שראיתי. אולי זה קשור לקטעים במעבדה.
- קצת מהקטעים של איקקו ויומיצ’יקה היו תוספות, אבל הם כן הופיעו במנגה.
- הסצנה עם שינג’י ומומו וזה שמומו היא זו שריפאה את רנג’י ורוקיה. יש להם נטייה להשלים הרבה חורים שהיו במנגה וזה נחמד.
כשיאצ’ירו באה לדבר עם קנפאצ’י במנגה, היה נראה שזה ממש בשדה הקרב איפה שהוא היה מרוח על הרצפה. כמובן שזה היה בדמיון שלו. באנימה, עשו את זה באופן מובהק כמו בפלשבק, אבל הקטע המעניין הוא שהמיקום שלהם הוא איפה שהם נפגשו בפעם הראשונה וגם אותה פלטת צבעים אם אני זוכר נכון של הפלשבק.
כשרנג’י ורוקיה בורחים מההריסות שנופלות ואז ביאקויה מציל אותם, במנגה זה קורה עוד ממש כשאיצ’יגו ואוריהימה במפתן הדלת ליוהאבך, לכן הם מצליחים לראות אותו ולקרוא לו תוך כדי. כאן, הקרב נגד ג’רארד קורה במקביל ולכן כמובן שמחקו את זה.
לאחר מכן, כשאנחנו חוזרים לאיצ’יגו בסוף הפרק, הושמטו חלקים רבים מהדיאלוג שלו עם יוהאבך וההסבר שלו לגבי איך שהוא הגיע לצורה הזאת. אבל יש מצב שהם ישלימו את זה בתחילת הפרק הבא, והם פשוט רצו להגיע לגראן ריי סרו בסוף הפרק הזה.

בקיצור, כל מה שקורה בפרק הזה מסתכם סביב שמו של קאנו, ולא במפתיע – אמן האקשן הכביר הזה הוא מהחזקים בתחומו ביפן כרגע (כאילו, רק תסתכלו על סולו לבלינג), וטביעות האצבע האומנותיות שלו ניכרות לכל אורך הפרק דרך התיקונים המסיביים שביצע מתוקף תפקידו כבמאי אנימציה ספיישליסט. אותם התיקונים, שהקנו לאנימציה בפרק את הקפיציות האנרגטית בשילוב עם אפקטים בצורת אליפסות שהוא ידוע בהם, הם ללא ספק מה שסחב את הפרק הזה מבחינה ויזואלית, ואפילו הציל אותו אם אתם שואלים אותי, שכן בניגוד מוחלט לאנימציה האדירה של הפרק, הבימוי שלו היה… לא טוב, בעיניי.
הפרק בויים על-ידי יאונג-הון ג’אונג (Yeong-Hun Jeong) מהסטוריבורד של עצמו, ואישית, אני חושב שהעבודה שלו הייתה הצד החלש ביותר של הפרק. הוא היה סבבה עם סצנות הבין-לבין, אפילו היו לו קצת קומפוזיציות דינמיות ונחמדות פה ושם, אבל בכל הנוגע לסצנות הקרב… הרבה יותר מדי קאטים להצגת תנועות שלא צריכות כל-כך הרבה (מה שפוגע במומנטום), זום-אין מיותר על הדמויות שהוריד מתחושת הגרנדיוזיות הנחוצה לקרב כזה (ספציפית בקאטים הראשונים של הקליפ), ופשוט הצגה בנאלית ברמות של חלק מהאקשן הפכו את הרבה מהרגעים הגדולים של הפרק למעט פרווה בשבילי, כי מצד אחד האנימציה המפוצצת של קאנו מציגה קרב גדול ומלהיב, ומצד שני האופן שבו האנימציה מוצגת (=השוטים והזרימה ביניהם) אקטיבית מקטינה את האקשן ועושה אותו פחות מרשים. כמובן, זה לא שהכל היה רע – הקאט של זאראקי רץ על ג’רארד בתחילת הפרק בלט לי בהיותו מעניין לצפייה ומוצלח בהצגת הקרב כגרנדיוזי, למשל – אבל חלקים גדולים מהקרב כן סבלו מבעיה ניכרת מהבחינה הזו, וחבל, כי היה פה פוטנציאל למשהו הרבה יותר מיוחד. מעבר לזה, וזאת בעיה שתקפה לכל הפרקים בחלק הזה חוץ מ- 2, המבנה העלילתי של הפרק ממש מוזר: האופן שבו התפתחויות כאלה גדולות ומצופות מדמויות כמו קנפאצ’י וטושירו בקושי מקבלות כמה דקות לזרוח, העובדה שהסגיר מתנגן באמצע הפרק (אני בעד סצנת אפטר-קרדיטס, אבל שתהיה סצנה – לא שליש פרק או יותר מזה, כי זה מרגיש כאילו הפרקים נכתבו כמו סרט רציף ואז פשוט נחתכו בנקודות שנדרשו ליצירת פרק באורך מלא וזה מציק בחוויית הצפייה), וכמובן הסוף ששוב מרגיש כאילו פשוט נעצרנו באמצע סצנה ללא שום תחושת סיום אמיתית… אלה לא דברים סופר דרמטיים בטווח-הרחוק, אבל אלה כשלים תסריטיים די עקביים לאורך החלק הזה עד כה ש, במיוחד בצפייה שבועית, פוגעים בחוויה לטעמי האישי.
ובחזרה לדברים חיוביים כי נראה לי שהפלתי עליכם מספיק מרירות להשבוע… עלילתית הפרק היה מצוין. לראות את טושירו מתבגר הצחיק אותי בהתחשב בכמה שהפרק הקודם צחק על הגובה שלו (ללא ספק הם עשו את זה בכוונה, וזה חכם), והליהוק של יוקי קאג’י (שנבחר אישית על-ידי קובו) לתפקיד היה מצוין; הוא סיפר שביקשו ממנו בכוונה להישמע שונה באופן ניכר מהקול הרגיל של הדמות תוך הקפדה על-כך שיישמע עדיין “כמו טושירו”, ואני חושב שהוא עשה עבודה מושלמת בללכת על החוט הדק הזה שבין לא מספיק שונה לבין רחוק מדי מהדמות. החלק של איצ’יגו ואוריהימה היה מעט מוזר בעיניי, שכן חלק מהפואנטה של הקרב (מאיך שאני הבנתי אותו) אמורה להיות ההצגה של איצ’יגו מתפתח למצב שבו הוא מוכן להיעזר בחברים שלו ולהיתמך עליהם, אז הופתעתי שהוא פשוט ביקש ממנה שוב להישאר מאחור ולתת לו מרווח… אבל מנגד, רוקיה ורנג’י בדרך לשם כדי לעזור להם, אז אני מניח שעוד נראה משהו משותף מהחבורה הראשית שלנו כדי להפיל את יוהא. התוספת המקורית של האנימה עם השיניגאמי החלש ההוא שאיצ’יגו הציל בפרק הראשון של הארק (לא זוכר את שמו, אז מעכשיו אכנה אותו דקו – כי יש להם את אותו הקול) שהולך עכשיו להגן על קאראקורה הייתה מאוד יפה בעיניי – אני אוהב את זה כשסדרות טורחות לספק סגירת מעגל משמעותית, גם אם היא מינימלית, לדמויות השוליות שלהן, וזה שדקו הולך להגן על המשפחה והבית של איצ’יגו בזמן שהוא מציל את 3 העולמות זו דרך נהדרת בשבילו להחזיר טובה על אירועי הפרק הראשון ולהראות את ההתפתחות שלו כשיניגאמי במקביל. וכמובן… ההיילייט שלי השבוע היה קנפאצ’י.
אני מודה שמעט התבאסתי מהחשיפה הברורה שיאצ’ירו היא נוזאראשי, נטו כי הסצנה שלה נוגעת בחרב שלו בתגובה לשאלה “מאיפה הגעת” ב- 2×07 תמיד הייתה מהדוגמות האהובות עליי לכתיבה השקטה והיפה של קובו, אבל מעבר לזה, הבנקאי עצמו היה אדיר. בתור אדם מחוסר שם אמיתי (זאראקי זה פשוט המקום בו הוא גדל וקנפאצ’י זה הכינוי של השיניגאמי החזק ביותר, אז ה”שם” שלו הוא סתם כינוי שאימץ בבגרותו ומשמעותו “הקנפאצ’י מזאראקי”) זה רק ראוי שגם הבנקאי שלו, המשקף את עומקי נשמתו, יחשף לנו ללא שם, והעובדה שהוא הופך אותו לשד חזק ואלים במיוחד מתאימה באופן מאוד קל להבנה לדמות שלו, מעבר לכך שהיא יוצרת ניגוד מאוד יפה בינו לבין ג’רארד ומאפייניו המשיחיים. בנוסף לכך, אני חושב שזה מאוד מגניב שבקרב נגד ג’רמי קנפאצ’י השתמש בשיקאי שלו כדי להתגבר על אויב שמסוגל להפוך את הדמיון שלו למציאות (כלומר, הוא הוכיח שהכוח שלו מתעלה על כל דמיון), ועכשיו נגד ג’רארד, הוא נלחם נגד כוח הניסים – שהם אירועים המתחוללים על-אף שזה בלתי-נתפס שהם יקרו. במילים אחרות, קנפאצ’י הפעיל את הבנקאי שלו כדי להתעמת עם אויב שמתעלה גם הוא על כל דמיון במובן הכי ישיר של המילים האלה, שזו אבולוציה יפה לקרבות שלו. אני כן מודה שעוד לא הצלחתי לחשוב על פרשנות למשמעות מאחורי העובדה שנוזאראשי עצמה נשברת כתוצאה מהפעלת הבנקאי, אז אם יש לכם רעיון לזה, תרגישו חופשיים לשתף~
דבר אחד אחרון ומאוד יפה שאני רוצה לציין על הפרק הוא שהאנימטור ג’סטין פרנץ’ מפורטו ריקו, אשר עבד על סדרות כמו וואן פיס וסולו לבלינג, סיפר כי הוא בחר מלכתחילה בקריירה של אנימטור אך ורק מהסיבה שלעבוד על בליץ’ היה ה-חלום הגדול שלו, ובפרק הזה הוא סוף-סוף זכה להגשים את החלום הזה רגע לפני שהיא נגמרת: https://x.com/i/status/2088766226252149023
הפרק של שבת הקרובה מבויים על-ידי הבמאי הראשי של האנימה, טומוהיסה טאגוצ’י (Tomohisa Taguchi), וספיישליסט האפקטים המוערך סאטושי סאקאי (Satoshi Sakai) הביע ציפייה מיוחדת לקראתו, אז בתקווה רבה באמת יש לנו עוד הרבה למה לצפות ממנו ומכל מה שיגיע אחריו…
2
0
1
0
בגדול אהבתי את הפרק, אני גם חושב שמבחינת אנימציה ותוכן הוא הכי טוב מה- 4 הראשונים של החלק הזה, אבל היו לו בעיות גדולות בעניין הבימוי ולדעתי הן גרעו משמעותית מהפוטנציאל שלו. עדיין פרק טוב tho.
0
0
1
0
0
0
קטעי אקשן טובים ואפילו כמה רגעים משעשעים..
באמת היה ממש כיף לשמוע את המדבב של ארן 🙂
0
0
0
0
0
0
0
0