אהלן שבוע טוב 🙂
פרק 46 כאן איתנו, ובא לי להגיד שזה פרק רגוע לאחר הפרק של שבוע שעבר, אבל לא, לא ממש.
הוא כן רגוע ביחס לקודם, אבל בכללי הוא בכלל לא רגוע. ויש בו המון רגעים ברוטליים.
אבל איך זה יתכן? לאור אירועי סוף הפרק הקודם?
באמת שאין לי איך לדבר על מה שקורה בלי לספיילר לכם, אז פשוט לכו לצפות ואדבר יותר בהשוואה מול המנגה, ויש המון מה להשוות!
פרק 46
חברים, אוריו נלחם מאוד קשה. אני רוצה שתעריכו אותו!
השוואה למנגה
בעיקרון היו המון דברים שונים, כי הם היו צריכים לחזור לקו העלילה המקורי לאחר אירועי הפרק הקודם שלקח את הסיפור לכיוון אחר לגמרי.
קודם כל, הקטע בהתחלה עם טאצוקי כמובן שלא היה במנגה כי כל הקטע של אוריהימה בכלל לא היה במנגה.
אתחיל גם מלהגיד שהאלטרנטיבה של המנגה למה שהיה בפרק הקודם הוא שיוהאבך טמן מלכודות בערך בכל מקום שהוא ראה בעתיד שאיצ’יגו ידרוך בו (שזה כמובן מעפן לגמרי לעומת מה שאנחנו קיבלנו), ועכשיו אתאר את שרשרת האירועים במנגה –
איצ’יגו עושה גרן ריי סרו -> (אוריהימה מסתכלת מהצד ולפעמים עושה מגן) -> יוהאבך שואל את איצ’יגו אם הוא חושב שהוא היחיד שיכול להילחם עם שתי חרבות (שזה משהו שקרה הפרק) -> איצ’יגו דורך על המון מלכודות ולא מבין מה קורה -> יוהאבך מראה לו שהוא יכול ליצור מלכודת גם במקום שבו אי’ציגו עומד כרגע, אפילו אם אין שם מלכודת לפני -> יוהאבך מסביר לו על גרגרי החול -> איצ’יגו עושה באנקאי (כמו שהיה בפרק הזה, לא בקודם) -> הבאנקאי נשבר, וגם הקרן שלו -> יוהאבך אומר לו שהכוח האמיתי של האולמייטי זה לשנות את העתיד -> איצ’יגו צורח כמו בסוף הפרק
כל מה שקורה עם אוריו והאשוולט די זהה למנגה, חוץ מכל מיני זוויות שהם בחרו אחרות ממה שהיה בפאנלים (שזה מעניין כי עד כה הם היו מאוד נאמנים למה שהיה במנגה) וגם כמובן כל מיני השלמות כדי להתחבר עם מה שהיה במנגה. במנגה הקרב של שניהם הוא מה שהיה בחלק הקודם, שבו אנחנו רואים אותם לפני שהם מתחילים להילחם, ואז יש קאט לאחר הרבה זמן לזה שהאשוולט אומר לאוריו שהסיווגים שלנו לטוב ולרע הם מה שמעצב אותנו. הקטע המאוד מעניין הוא שהסצנה שבה רואים את אישין ואת ריוקן בסוף החלק הקודם הופיעה במנגה ממש לאחר השיחה הזאת, כלומר באמצע הקרב שלהם! באנימה היא הופיעה הרבה לפני, כאמור.
אני חושב שהאנימה עשתה חסד גדול לשני הקרבות האלו שהיו סופר מואצים במנגה. תארו לעצמכם שהקרב של אוריו ושל האשוולט היה מתחיל בקאט של ישר השריפטים שלהם, ממש קצר לא? וגם תארו לעצמם שאיצ’יגו צורח בסיטואציה שבה רק הוא ואוריהימה נמצאת שם והיא בקושי פצועה. עכשיו כל החברים שלו נשחטו (במיוחד רנג’י המסכן) אז זה באמת הגיוני. בכללי, רנג’י ורוקיה, לפי המנגה, אמורים להגיע לקרב רק בתחילת הפרק הבא, מתי שיוהאבך יעזוב את שדה הקרב. תארו לכם שכל הפרק הקודם לא היה בכלל במנגה. זו חתיכת תוספת משמעותית וטובה לדעתי.
מה אתם חושבים על כל זה?
#46 בויים על-ידי איטוקו נאגאי (Itoko Nagai) מהסטוריבורד של עצמה, עובדה יפה שכן היא גם הייתה האחת לביים ולצייר את הסטוריבורד של פרק 39 שפתח את הקרב של אוריו והאשוואלט… ובאופן קצת פחות יפה, היא גם זו שביימה את פרק 18 – הופעת הבכורה של הבנקאי של רנג’י – מה שקיבל סגירת מעגל… לא נעימה כל-כך השבוע. נאגאי עשתה עבודה מעולה, עם בימוי מצוין וזורם שעושה שימוש נהדר בפסקול האיכותי של הסדרה וסטוריבורד יפה מאוד שלשמחתי הרבה, כפי שעידו כתב בפוסט, התרחק מעט מהמנגה לשם שינוי במקום להעתיק קומפוזיציות ממנה. אישית, אני תמיד מעריך אמני סטוריבורד שבוחרים להיות מעט יצירתיים ולעשות משהו שונה, כי אם הייתי רוצה לראות את הפאנלים של המנגה הייתי הולך לקרוא אותה – היא נגישה לגמרי ונראית מעולה – אז כשאני צופה באדפטציה אני מצפה ממנה להיראות אחרת, עם הקומפוזיציות המיוחדות שמתאימות למדיום שלה, על-מנת להצדיק את הקיום שלה – וזה בדיוק מה שנאגאי סיפקה פה.
מעבר לנאגאי, הקרדיטים של הפרק כללו את יוקיו האסגאווה (Yukio Hasegawa) בתפקיד במאי האנימציה הראשי, וכפי שכתבתי בדבריי על פרק 45, אני לא מבין איך הוא מסוגל לעשות כל-כך הרבה עבודה על החלק הזה, בעוד שאת תפקיד במאי אנימציית האקשן והאפקטים לקח הפעם טאקאשי האשימוטו (Takashi Hashimoto) – ספיישליסט האפקטים השני שליווה את הסדרה בתפקיד זה לכל אורכה יחד עם סאטושי סאקאי. בגדול, הפרק לא היה מי-יודע-מה מבחינה ויזואלית – באופן לא מפתיע פרק 45 שאב לעצמו זמן וכוח אדם, מה שהוביל לרמת איור מעט נמוכה מהרגיל ואנימציה יותר חלשה מבכל הפרקים הקודמים של החלק הרביעי – אבל עדיין הרגשתי שהוא סיפק את העבודה: ההיילייטים הקצרים שכן היו – הקאט של ה”מצלמה” זזה סביב אוריו שכפוף על הרצפה (עליו ארחיב בהמשך) והאפקטים המטורפים של האשימוטו בבנקאי של איצ’יגו – נראו מעולה, והבימוי האיכותי של נאגאי עשה שימוש טוב במה שהיה לו והצליח לגרום לפרק לא להרגיש מוגבל כל-כך על-אף החוסר היחסי בתנועה, שזה מאוד מוערך. עם זאת, מאחר והפעם אין לי היילייטים של אנימציה להתמקד בהם כל-כך, במקום זה אני פשוט אעבור מפה לסקירה של כל הפרטים העלילתיים המעניינים שזיהיתי בפרק:
פרט שהיה לי מעט מוזר בתחילת הפרק הוא שזה נראה שהפצע של רוקיה (או לפחות הדם ממנו) מלהפוך לשיפוד אנושי בסוף הפרק הקודם לא נעלם. בסוף פרק 45 ראינו את הדם על וסביב אוריהימה נעלם כחלק מדחיית הקיום של יוהא (שכמובן העלימה את כל הסבל שהוא גרם), אז העובדה שאותו האפקט לא ניכר על רוקיה כאן היא תמוהה בעיניי, אבל היי, זה בקטנה.
ההחלטה של איצ’יגו להחליף את מלך הנשמות בעקבות ההקרבה של אוריהימה הייתה ממש יפה. ראשית כל, הוא ממשיך ישירות בדרכה של אהובתו עם גישת ההקרבה העצמית ו”לקחת את הכל על עצמי בשביל השאר”, שזו נפילה מוחלטת מההתפתחות שלו לאדם שמוכן להיעזר בחברים שלו כפי שהוא עוזר להם עליה דיברתי בפרקים הקודמים. זו גם הסיבה (הסיפורית) בעיניי שבגללה שניהם נכשלו ויוהא חזר – על-ידי הצגת הגישה של ההקרבה העצמית המוחלטת נכשלת ומובילה רק לסבל עוד יותר גדול בפרק הזה, קובו מציג לנו את דעתו הברורה בנושא, בדומה לאיך שבחלק השני קומאמורה ורוקיה היוו הצגה ברורה של ההבדל ההרסני בין להיות מוכן לתת את חייך (כמו רוקיה בבנקאי שלה, שניצחה והתפתחה לפרפר מרשים עם איך שהבנקאי שלה מעוצב) לבין לזרוק אותם לפח בקלות דעת (שזה מה שקומאמורה עשה, וסופו היה מר). במילותיו של ביאקויה מפרק 19, “חרף שמונפת במחיר חייו של המניף אותה לא תוכל להגן על דבר”, וזו בדיוק הנקודה שהסיפור מעביר שוב בפרק הזה.
דבר מעניין נוסף בעניין ההפיכה של איצ’יגו למלך הנשמות הוא המים שמופיעים מאחוריו בסצנה – מה שכנראה מתקשר למימד הקדמון שאליו מלך הנשמות המקורי נולד לפני היווצרות 3 העולמות, שכן הוא נקרא “הים הקדמון”. איסטר אג די נחמד.
במחוזותיו של אוריו, בזמן שהאשוואלט שואל אותו מיהו ומנסה לנפץ את צדקת הדרך שלו, אנחנו מקבלים שפע של שוטים רחוקים המציגים את המתרחש מלמעלה וגורמים לו להיראות קטן וחסר כוח, מה שמובל לשוט של ה”מצלמה” זזה סביבו בעודו מתחיל להתרומם אשר מלווה את התשובה שלו על-כך שהוא עדיין לא יודע; שוט גאוני, לא רק מבחינה טכנית בגלל כמה שהוא מורכב לביצוע ועשוי טוב, אלא גם בגלל המשמעות הסמלית של פתאום להתפקס מקרוב לאישידה ואפילו להראות אותו שולח יד לכיוון ה”מצלמה” עצמה בעודו מצהיר על הכוונה שלו להבין מיהו ולהגדיר את עצמו בתור הקווינסי האחרון – וכתוצאה מכך, פוטנציאלית גם החדש – על-ידי-כך שיביס את הסטרן ריטר.
האשוואלט חושף את השריפט שלו – האיזון – שמייצג באופן מאוד קל להבנה את האישיות הלוגית שלו שמחפשת תועלת מוחשית ופרקטית מכל דבר בחיים, ולכן לא אתעכב עליו. מנגד, ההתפתחות הזו מובילה את אוריו סוף-סוף להציג את השריפט שלו – אנטיתזה – שגם הוא כמובן סיכום מושלם ומאוד קל להבנה של התפקיד שלו בסיפור בתור מי שימשיך את התרבות הקווינסית וייקח אותה איתו לעתיד חדש לאחר המלחמה. בנוסף לכך, העובדה שהוא חולק את האות A ששייכת ליוהאבך כמובן מתחברת לעתידו בתור אבי הקווינסים החדשים ושמה אותו באופן מאוד מוחשי על רמת הכוח של המלך שלהם, וזה שהוא היחיד ששם השריפט שלו לא מתחיל עם “The” לפני המילה עצמה מוסיף עוד יותר להיותו ניגודי אליהם ושונה מהם. יופי של יכולת, מצפה לראות ממנה עוד כשהוא יצטרף ללחימה ביוהא.
בחזרה לכס המלכות, איצ’יגו מפעיל את הבנקאי שלו – הפעם עם 2 החרבות, מה שמצריך עוד חפירה ממני על מספר נושאים שונים:
תחילה, זה שיוהא אומר “אני צריך אותך לרגע הזה, בני”, ואז יש קאט ישיר לשוט של האשוואלט, עושה את זה מאוד ברור שהוא מדבר דווקא אליו, ולא לאיצ’יגו כפי שזה נראה – מה שמתחבר לשינוי של האנימה שלפיו יוהא גנב את כוחותיו של האשוואלט כדי להיות מסוגל לשבור את טנסה זאנגטסו, שזה upscale משוגע לאיצ’יגו שבצורת הבנקאי שלו מהפרק הקודם (שאז הופעל רק עם אחת מהחרבות) הושפל על-ידי יוהא ללא האולמייטי.
דבר שני, הוכחה נוספת לטענה שמדובר בבנקאי שונה (מעבר לכך שהוא מורכב משתי החרבות והתוצאה שלו היא חרב שונה לגמרי) היא הרייאטסו של איצ’יגו, שבצורת שרשרות הדם היה אדום-שחור – כמו זה של ווייט – בעוד שבפרק הזה הבנקאי שלו מקנה לו רייאטסו זהוב – כמו זה שנוצר מההתמזגות של ווייט עם זאנגטסו הזקן ב- The Blade is Me.
דבר שלישי, הרייאטסו של איצ’יגו שוב מתבטא בפרק הזה בצורת אש… כמו של אישין…
על סוף הפרק אין לי משהו מיוחד לציין, אבל אני פשוט חייב לכתוב שלראות את יוהאבך עושה מרנג’י שווארמה לא היה על כרטיס הבינגו שלי לעונה הזאת… סוף חזק מאוד, מצפה לראות לאן נתקדם ממנו.
לאחר הסגיר (שאגב, הוא הרגיש בהילוך מהיר בגלל ששמעתי את הגרסה האקוסטית יותר מדי פעמים בצפיות חוזרות של הסצנה הזאת…) אנחנו מקבלים סצנת סיום מעולה לדמות של האשוואלט שסוגרת את הפואנטה של הקרב שלו עם אוריו היטב: האשוואלט, שבחר בדבר ה”פרקטי” ש”תרם יותר להתפתחות שלו”, מתעקש לספר לעצמו במותו שאין לו שום חרטות, אך כפי שההגעה לאפיסת כוחות גורמת לו להרפות מהחרב שלו ולחשוף את האות B של חבר הילדות שלו שהרג בשביל יוהא, כך גם לנו ברור שעמוק בפנים הוא מצטער לגמרי על שזרק לפח את הקשר שלהם… וכמובן, העובדה שאוריו, שבחר בחברים שלו “פשוט כי אנחנו חברים”, ניצח – ועוד ניצח בגלל שמי שהאשוואלט בחר בו הקריב אותו, בניגוד לאיצ’יגו והשאר שלא ויתרו על אוריו גם כשנראה שהוא בגד בהם – מעבירה באופן מובהק את המסר שהקרב שלהם עוסק בו.
לסיום, אשאיר אתכם עם הציור החדש של קובו לכבוד הפרק, המתמקד הפעם בהאשוואלט: https://x.com/tite_official/status/2093707745417445770
ציור יפה ברמות בפני עצמו, אבל אפילו חשוב מכך, אחד המשלים את זה של באז בי (https://x.com/Bai_Nesan/status/2093720955579461778) שהוא צייר לפרק 38(? אם אני זוכר נכון זה הפרק שבו הם נלחמו) בצבעי הרקעים (הירוק של ג’וגראם בפנים המעיל של באז והחום של באז בעניבה שלו), במיקום היחסי של שניהם על המסך, וכמובן – באותיות B ו- H המודגשות מהמילה BLEACH בכל ציור… פיק קובולוגיה, ודרך לא פחות ממדהימה לסכם את הסיפור של שניהם בציורים פשוטים שאפילו לא מופיעים באנימה או במנגה.
0
0
0
0
0
0
דבר שני, בדקתי עכשיו את הפרק הראשון של TYBW ואת הסרט של אנג, ובשניהם השרת של Pixeldrain חזר לעבוד פיקס, אז רציתי לדעת אם תוכלו אולי להעלות את הפרקים החדשים של בליץ’ שכרגע זמינים רק בדרייב גם לשם? פשוט הדרייב כבר חסום לצפייה ישירה מרוב הביקוש לפרק ואני מניח שבקרוב גם יחסם זמנית להורדה, אז זה יהיה ממש מוערך. 🙂
ובנימה זו, אני אלך לפרק~
0
0
0
0